מנגנוני רוטציה של רב-וריאנטיות צורות התודעה הקולקטיבית
ממש הכל, שאנו מתייחסים אליו סובייקטיבית כ"עבר" או "עתיד", למעשה כבר קיים — תמיד היה ותמיד יהיה! — בביטויו העל-זמני ולא נעלם לשום מקום מהתהליך היצירתי הכלל-אנושי.
לא אני, לא אתם ואף אחד מהצורות המפותחות הרבה יותר של תודעה קולקטיבית יקומית לא יוצר — ממש כלום! — לא בורא, לא משנה ולא מארגן מחדש. הכל — ממש הכל! — ביקום כבר קיים מלכתחילה, בכל מגוון אין סופי של ביטויו היצירתי הקולקטיבי-אינדיבידואלי.
כל זה, הנרחב והבלתי נתפס, המתבטא בו-זמנית ובאותו רגע בכל הרמות הרב-ממדיות האנרגטיות-אינפורמטיביות של היקום בדומה לתוכנת מחשב איכותית, כבר "כתוב" מראש לפרטי פרטים בכל הרב-וריאנטיות האינסופית של האפשרויות המימושיות הקיימות בכל צורת תודעה קולקטיביתתחת צורת תודעה קולקטיבית יש להבין כל צורת מימוש של תודעה, ללא תלות ברמות ביטויה בפלאזמת-אנרגיה, המורכבת מהדינמיקה היצירתית המגוונת-איכותית של אינספור אלמנטים תודעתיים-עצמיים רב-ממדיים אחרים — "שדות-תודעה".
בטבע אין דינמיקה כזו של אנרגיה, שלא הייתה מונפשת על ידי צורה זו או אחרת של תודעה עצמית. החל מצורות-פרוטו של אורגניזמים חיים למיניהם, וכלה בכוכבי לכת, כוכבים, גלקסיות ויקומים..
כולנו, יצורים חיים של אינספור יקומים, רק לרגע קצר בוחרים מכל מגוון הצורות והדרכים הקיומיות המגוונות-איכותית רק את אלה, אשר מסיבות כאלה או אחרות מעניינות אותנו ביותר, ובהתמקדות בהן אנו מכירים, דרך קשריהן האופייניים, את מה שאנו מגדירים לעצמנו סובייקטיבית כחיים.
דמיינו לעצמכם שהביטוי של הבריאה המורכבת והמגוונת שאנו מכנים העולם הסובב אותנו — זהו ספר יחיד ועשוי היטב עם סט מסוים של דפים כרוכים היטב, שקריאתם בנפרד זה מזה כמעט בלתי אפשרית, וגם לא רצויה, מכיוון שאז כל הרצף, התכלית ושלמות "הסיפור" מופרים.
וכאלה "ספרים" — אינספור: הם נאספים ומונחים זה על גבי זה בסדר מוגדר בהחלט וברצף נושאי מורכב מאוד, התואם דינמיקה אינרציאלית ספציפית של "תרחישי התפתחות", שתוכננו מראש עבור כל אחד מהעולמות. והם "נקראים" רק באמצעות דינמיקה ספציפית של מנגנוני "רוטציה", אופייניים אישית לכל אחד מסוגי המציאויות הרבים מספור, ויוצרים במכלול כולו את כל התוכנית היצירתית של היקום, שניתן להכיר רק באותו סדר שבו מסודרים כל ה"ספרים" הללו.
כל אחד מן העולמות "הפיזיים" (בדוגמא שלנו זו "ספר") נוצר כתוצאה מדינמיקת מרחב-זמן מיידית של "הסטה קוונטית" ("דפדוף דף"), המאפיינת איכותית רק את העולם הזה. שינוי קל ביותר במצב האיכותי של צורה זו או אחרת של תודעה קולקטיבית ("דף") מוביל בהכרח ליצירת מתח דינמי מסוים במצב זה, שניתן לבטלו רק על ידי הפרדת המצב הקודם מהחדש שנוצר ("מעבר לדף הבא"), מה שמוביל להופעת "הסטת רוטציה" ספציפית בתדר.
הסטות קוונטיות-הולוגרפיות במחזורי הרוטציה של סוגי צורות אנושיות
ה"אדם" הביולוגי שאנו רואים לפנינו — זוהי קבוצה של דומים מאוד (בממוצע 328) סטריאו-טיפיםכל סטריאו-טיפ — אינו גוף כפי שאתם מדמיינים אותו, זוהי רק קונפיגורציה מסוימת של תנודות גליות מורכבות-ספרואידיות, בעלות "אורך", "תדר", "אמפליטודה" ומאפיינים אחרים.
כתוצאה מ"הסטת רוטציה" אינרציאלית, קונפיגורציית הגלים של סטריאו-טיפ אחד נחפפת בצפיפות על קונפיגורציה כמעט זהה לה בתדר של הסטריאו-טיפ הבא, ולאחר מכן נחפפת בצפיפות גם על הקונפיגורציה הגלית השלישית, הרביעית... השלוש מאות עשרים ושמונה, ויוצרת במרחב תוך שנייה אחת עקמומיות "קוונטית-גיאומטרית" גלית מסוימת. ("הקרנות תלת-ממדיות") בשנייה, המחליפים זה את זה לסירוגין באחד מכיווני התפתחותם האפשרית. "הסטה" של 328 "הסטות קוונטיות-הולוגרפיות" בשנייה אחת — זהו רק מאפיין אינדיבידואלי של המוח שלנו וייחוד הפסיכה שלנו, זה תלוי יותר במידה שבה אנו יכולים לתפעל את צורות-הרגש וצורות-המחשבה של אסטרו-ופלאזמת-מנטו. עם עליית איכות התודעה העצמית, מספר ה"סטריאו-טיפים" יכול לרדת ל-250 הסטות בשנייה. במהלך מצבים פסיכו-רגשיים קשים, הוא יכול לעלות ל-400.
ב"מחזורי רוטציה"מחזור רוטציה - מדד אינדיבידואלי של דינמיקת "הסטה" ליניארית אינרציאלית של כל מבני הצורות במרחב-זמן, המארגנים יצירה אינרציאלית של תודעות קולקטיביות ביחס זו לזו. של סוגי-צורות האנושיים שלנו קיים טווח שלם של גדלים אלה. כאשר נוירונים מקבלים ומעבירים דרך הסינפסות דחף עצבי, איננו מודעים לכך ואיננו קולטים זאת, מכיוון שאנו מסוגלים להגיב עם עיכוב מסוים. תדירות זו (בממוצע 1/328 שנייה) היא התדירות הממוצעת של העברת האות בין הנוירונים.
למערכות התפיסה של נמלים, דבורים, דגים, חיידקים, וירוסים או אטומים יש תדרי "הסטה קוונטית-הולוגרפית רוטציונית" "משלהם", התואמים רק ל"מחזורי הרוטציה האינדיבידואליים" שלהם.
בנוסף, כל המכלול הדיסקרטי-דינמי, הנוצר ממספר רב של "תמונות קוונטיות-הולוגרפיות" רגעיות "דוהרות" לפנינו מכל אחד מהעולמות, אינו נתפס על ידינו באופן דיסקרטי ונפרד באותו אופן, אלא כאובייקט "חומרי" יחיד ובלתי ניתן לחלוקה. ואם באופן תאורטי נאט מעט את תדירות החלפת העולמות, המאפיינת את "מחזור הרוטציה" של מציאות מסוג זה, אזי חדות התפיסה של כל אובייקט "דומם" תרד מיידית, ואובייקט "נע יחיד" יתחיל להתפצל בבירור למסה מטושטשת וחסרת צורה עם דינמיקה "דמוית שובל".
לדוגמה, בקרוב מאוד יובן למדענים שאם תעלו בהדרגה את תדירות ההקרנה-פליטה העוקבת של "תמונות" לנקודה אחת במרחב-זמן מ-24 "פריימים" ("פיקסלים") בשנייה — לפחות! — ל-180 (תוך הגדלת כמות הפולטים בתדר גבוה), אזי תמונה דו-ממדית תהפוך להולוגרמה תלת-ממדית דחוסה מספיק. ואם תדירות תהליך זה תועלה ל-328 "תמונות" בשנייה (תוך הגדלה נוספת של כמות הפולטים), אזי התמונה הוירטואלית המתבטאת בנפח בנקודה זו במרחב יכולה למעשה להפוך ל"חומרית צפופה".
הולוגרמה, כמו גם העצמים הסובבים אותנו — זהו גם סוג של דינמיקה של גלים עומדים רבים, מכיוון שהם תמיד, בכל רגע נתון, שומרים בכל אחת מה"נקודות" (מצבים) האפשריות של ביטויים אותה קונפיגורציה.
מוקד תשומת לב מרוכזת בפלאזמת-אנרגיה בתוך תרחישי התפתחות אינדיבידואליים
כאשר אתם מסתכלים על "אדם", אתם רואים רק אותו, בעוד שאלה שניחנו ביכולות על-חושיות מפותחות, יכולים לצפות בסמוך לגבולות הגוף הביולוגי של כל "אישיות" בזרמים "מטושטשים" וצבעוניים, העוברים בהדרגה זה לזה, של פלאזמת-אנרגיהפלאזמת-אנרגיה – זוהי המהות הראשונית של הכל, שקיים לנצח בכל הרמות הרב-ממדיות של כל הקיום האפשרי של כל צורות התודעה הקולקטיבית ללא יוצא מן הכלל, המבנות את כל היקום על ידי יצירתן.
פלאזמת-אנרגיה מהווה בו-זמנית גם מקור בלתי נדלה לאנרגיה אוניברסלית (צורות תודעה קוסמיות), וגם מאגר נצחי של כל המידע האוניברסלי (ידע, מחשבות, רגשות, תפיסות וניסיון).
הכל** ביקום בנוי ומתבטא על ידי חומר-על תבוני אחד זה, שאי אפשר – במנותק מאוניברסליותו הכללית – להגדיר אותו בדיסקרטיות כיישות, כאנרגיה או כמידע, מכיוון שהוא עצמו מהווה "הכל-בכל": גם את זה, גם את זה, גם את השלישי, ועוד אינספור דברים שאין לנו מושג קלוש על קיומם. (במילים אחרות, הילה של אדם), בדומה לאלה המתקבלות בתמונות של עצמים נעים שצולמו בחושך.
לכן, סביב הצורות שאנו מתמקדים בהן, תמיד קיים שדה ספציפי מאוד של אנרגיה, בלתי נראה לעין רגילה ובלתי מורגש למגע, המזכיר מעטפת של דינמיקות אור צבעוניות, כאילו מורכבת מריבוי הקרנות גלים (בדומה ל"שכבות" מטושטשות), התופסות את אותו חלק מהמרחב כמו הגוף ה"נראה", אך מתחילות לעלות משמעותית על מידותיו ככל שמתרחקות ממנו.
יש לציין שהילות של כל "האנשים", הנמצאים בסמוך זה לזה ואינם מקיימים אינטראקציה, למרות שהן חופפות זו לזו ברציפות, לעולם אינן "זורמות" זו לזו ואינן מתערבבות ביניהן באופן שרירותי.
מה שאנו מתכוונים אליו במונח המותנה "פלאזמת-אנרגיה", מייצג "מערכת הפעלה" מורכבת ביותר של אחת מהווריאציות האפשריות של קיום החיים האינסופי ושל כל צורות התודעות הקולקטיביות ללא יוצא מן הכלל, המבנות אותה באופן ספציפי.
אבל עד כמה שמערכת הפעלה זו מורכבת (בתפיסתנו המוגבלת!), היא תמיד קיימת כפי שהיא כבר מוכנה לחלוטין, מאוחדת ומוחלטת – עבור כל צורות ה"מחשבים" (מערכות תודעה עצמית מקומיות), בעלות קונפיגורציות "מעבדים" מגוונות ביותר עם נפח "בייט" אופייני של זיכרון RAM, "כרטיסי מסך" ו"דרייברים" ספציפיים, יכולות "מערכת מכשיר" משלהן ו"מגוון תוכנות עזר-יישומים" שונים, המצוידים ב"קומפיילרים" ו"מפענחים" כאלה ואחרים.
אני מדגיש, כל זה כבר קיים: גם "מערכת ההפעלה" עצמה, וגם כל האינסוף של "מחשבים" התואמים לה, עם אינספור "תוכניות פיתוח אישי" "מותקנות" בהם – DNA.
אישויות השייכות לאותה סטריאו-צורהסטריאו-צורה. מנקודת מבט של "מוקד אוניברסלי של תודעה עצמית", "אישיות" הנראית לעין, הנתפסת בלשון יחיד, אינה למעשה "אדם" יחיד, אלא תמיד מיוצגת על ידי קבוצה שלמה – קונגלומרט של "אישויות", "הנפרסות" באופן עוקב מ"המילוי האתרי הזמני" של קבוצות דובויילרטיות של סטריאו-טיפים של סטריאו-צורתן.
סטריאו-צורה – זה כל מה שניתן לכנות "חיים מקבילים" "גרסאות מקבילות של גורלות" בצורות אחרות, תחת שמות אחרים, קודים קוליים, עם תכונות DNA שונות, עם הורים וקרובי משפחה אחרים וכדומה., אך מתבטאות במערכות-צורות שונות של קבוצות עולמות, יכולות להיות בעלות שם, זמן ותאריך לידה, "תרחישי" חיים ועוד. לדוגמה: בשל נסיבות מסוימות בחלק מקבוצות העולמות, עובדת הלידה תועדה בזמן אחד, באחרות, עקב נסיבות אחרות – בזמן אחר; במקום כלשהו נתנו ל"אישויות" שם אחד, ובמקום אחר – שם אחר; במקום כלשהו היא עצמה שינתה את שמה המקורי לשם מעניין יותר עבורה, וכן הלאה.
הבה נניח בצד את כל השפע האחר של "אתם" וננתח את דינמיקת ההתפתחות האפשרית של וריאציה אחת בלבד "שלכם". בתחילת החיים, כל תנועותיכם המכניות, המשתקפות באופן מיידי כ"עקבות קוונטיות" ספציפיות על פני "שדה" פלאזמת-האנרגיה, תלויות בבחירותיהם הספציפיות של אנשים אחרים (מיילדות ואחיות בבית החולים ליולדות, מנקות וסניטרים, סבים וסבתות), בבחירותיהם הספציפיות ובנסיבות המתהוות סביבם: ממשמעת אחייכם ואחיותיכם, מיושר ליבו של נהג המונית המסיע אתכם הביתה, ואף ממצב מדרגות המדרגות עליהן אביכם השתוי משמחה, נושא אתכם בזהירות בעת עלייתו לדירה — ולבסוף, ממזג האוויר, המצב הפוליטי והכלכלי וכל השאר.
כל זה — בנפרד, עטוף בנסיבות ובזמן ספציפיים, מסומן באירועים מוגדרים בגורלכם — "נצרב" לצמיתות (נקבע אנרגטית-אינפורמטיבית) על ידי שינויים מוגדרים — "עקבות קוונטיות" — על ה"שדה" הכללי של וריאציה זו של קיומכם ה"אישיותי".
ברגע שהניצוצות הראשונים של התודעה העצמית מתחילים להתבטא בחייכם, אתם מתחילים להוסיף ל"עקבות" אלה "נגיעות" משלכם, ובכך משנים באופן לא מודע את התצורה המורכבת של המסלול שאתם יוצרים, המשקף את כל הדינמיקה הנפשית והמכנית שלכם, בכיוון זה או אחר.
ככל שאתם מפגינים יותר עצמאות בחייכם, כך אתם משפיעים יותר על ה"עקבה" הנוצרת על ידיכם באופן אינרציאלי בפלאזמת-האנרגיה, שהיא, באופן מותנה, הדבר שאני מתכוון אליו במונח "מחזור רוטציה אינדיבידואלי".
"אתם" — כצורה של ביטוי במרחב של כל אחת ממערכות-הצורות של העולמות — זה רק "מוקד תצפית מרוכזת" או "מוקד תשומת לב קשובה""מוקד תשומת לב קשובה" הוא הכלי העיקרי לניהול אופרטיבי של "המילוי האתרי הזמני" של התודעה העצמית. הוא מאפשר לכל "אישיות" בכל רגע נתון בחייה להכיר את עצמה בדיוק כמי שהיא איכותית במידה הגבוהה ביותר, או כמי שהיא שואפת ביותר לממש את תכונותיה ברגע מסוים זה.
דינמיקת "מוקד תשומת לב קשובה" תלויה לחלוטין בתהליך "הפירוק הרגעי" (הנפשת) ב"מילוי האתרי הזמני" ו"התפתחות" במרחב-זמן הסובב של "תרחיש ההתפתחות" שתוכנת במקור עבור "מחזור רוטציה" זה., המנפיש בדינמיקה היצירתית שלו כל צורה בהתאם קפדנית ל"תרחיש ההתפתחות"תרחיש התפתחות – רצף דינמי של מימוש בזמן ובמרחב של קשרי סיבה ותוצאה מוגדרים בקפדנות, המתבצעים על ידי כל צורה תודעתית-עצמית של תודעה קולקטיבית בתהליך סינתטי של שינויים איכותיים מתמידים של וריאציות בחירות רגעיות.
כל אחד מ"התרחישים" – זוהי תמיד אפשרות פוטנציאלית הקיימת אצל כל אחד מאיתנו לחוות משהו עמוק ומפורט מאוד: שמחה, עצב, אהבה, שנאה, הנאה, ייאוש, תשוקה, דיכאון, התלהבות, אכזבה... המקורי שלה — ולא שום דבר יותר!
